נפוליאון בארץ ישראל לראשונה בעולם פודקסט מהאוויר הפודקסט קטעים בהיסטוריה, ומבט על

שם: נפוליון בארץ ישראל אזור: מישור החוף  אתרים: יפו רמלה קקון  עונה: כל השנה.

תיאור המסלול:

הקדמה

לאחר שנפוליאון בונפרטה עלה לגדולה כמפקד צבאי, הוא הגיע למצריים בשנת 1798, מלווה בעשרות אלפי חיילים ומדענים.

לאחר מספר חודשים במצרים, חשש נפוליאון מאחמד ג'זאר פאשה, שליט ארץ ישראל מצרים וסוריה מטעם האימפריה העות'מנית. נפוליאון חשש שג'זאר יעשה יד אחת עם הבריטים ויתקוף את הצרפתים בשתי חזיתות שונות. נפוליאון היה נחוש להגן על כוחותיו והחליט לתקוף את ג'זאר בארמונו המפואר שישב בעיר המבוצרת – עכו.
ניתן לראות בפודקאסט כסוג של רדיו אינטרנטי, תכנית רדיו הניתנת להורדה ולשמיעה בכל עת ובכל מקום בעולם ,בלוֹג הוא חלק מאתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות  "פוסטים" העוסקות במאמרים, לעיונם של גולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה. סרט קצר או סרטון הוא סרט שאורכו נע בדרך כלל בין דקה אחת ל-40 דקות

לראשונה בעולם אנו מנסים לשלב בן השלושה

זו היא יצירה ששותפים לה

הפודקסט קטעים בהיסטוריה ,בית הספר "לטוס", ואתר מבט על .

בעזרת השותפים החלטנו לצאת למסע בעקבות נפוליאון ולראות מלמעלה את מה שראו חייליו של נפוליאון מלמטה.  אז בואו איתנו לכמה דקות קסומות באוויר ולסיפורו של נפוליאון בארץ ישראל עד להגעתו לעכו.

photol11

ההגעה לארץ ישראל

כשנפוליאון יצא את מצרים לכיוון ארץ ישראל הוא ידע שאין לא יותר מדי זמן. באוויר היו דיבורים על כך שהעות'מאניים החלו לאסוף עשרות אלפי חיילים ויחד עם הבריטים תכננו פלישה למצרים. אם הם היו מצליחים זה היה אסון במימדים עצומים לצרפתים ולכן נפוליאון רצה לכבוש את ארץ ישראל ולהספיק לחזור למצרים לפני המתקפה הטורקית שהוא העריך תתבצע באביב 1799. לכן לנפוליאון היו 8 עד 10 שבועות בארץ ישראל משהו כמו שלושה עד ארבעה חודשים לפני שהיה חייב לחזור עם כוחותיו למצרים.

לאחר מסע לא פשוט במדבר סיני השומם, וקרב שהתארך הרבה מעבר למתכונן מול מצודת אל עריש, הגיעו החיילים לארץ ישראל. הם כבשו את עזה והגיעו עד לרמלה שהייתה עיר מרכזית באותם ימים. עוד לפני שנכנסו אל העיר חייכו החיילים אל מול כל הירוק שנגלה לפניהם. אחרי חודשים ארוכים במצריים ובמדבר, הירוק הזה הזכיר להם את הבית שלא ידוע מתי יזכו לראות שוב אם בכלל.
Ramla
רמלה

נפוליאון הגיע לארץ עם שלושה עשר אלף חיילים מתוכם 800 פרשים. בין גדודי הרגלים היו יחידות ארטילריה או תותחנים, מהנדסים, רופאים ונגנים.  זה אולי נשמע מוזר אבל נגנים או מוזיקאים היו חלק חשוב מאוד מכל יחידה צבאית. בדרך כלל המתופפים היו נערים צעירים שגויסו לקרב והיו מתופפים לפני קרבות ובמהלכם.  באחד הקרבות באירופה נער בן 19 שהיה מתופף הלך בראש יחידת חיילים וזכה באות הצטיינות. הוא נודע בשם המתופף הקטן של ארקול.

כאן מתחתינו במנזר ניקודמוס הקדוש שנקרא גם מנזר פרנציסקוס, ישן נפוליאון. כמובן שנזירי המנזר גאים מאוד בעובדה הזאת. ברמלה באותם ימים התגורר כמה מאות משפחות בלבד וחלק נכבד מהן היו נוצריות. מה שהפליא את נפוליאון ומזכירו האישי הייתה העובדה שהקהילה הנוצרית הקטנה הזו רבה בינה לבין עצמה. הצרפתים הופתעו שקהילה כל כך קטנה של נוצרים בין המוני מוסלמים לא מצליחה לשמור על אחדות ושלום בינה לבין עצמה.

לנפוליאון לא היה כל רצון לעלות לירושלים, גם כי לא היו לו סנטימנטים דתיים וגם כי הוא פחד מאוד מהרים. כנראה בתור מפקד ארטילריה אתה מבין כמה נזק יכולים גדודי פרשים מהירים לעשות לך ונפוליאון לא רצה להסתכן. הוא תמיד פחד ממה שמתחבא מאחורי ההרים, ממה שלא נגלה לעין. והוא כנראה גם ידע על מה הוא מדבר. יכול להיות שהיו לו מרגלים או שמישהו סיפק לו מידע כזה או אחר אבל באמת הסתובבו פרשים רבים בהרים מעל מישור החוף והם היו מסוכנים.

Jaffaכיבוש העיר יפו

המטרה הראשונה של נפוליאון בארץ ישראל הייתה לכבוש את יפו כדי שיוכל לעשות שימוש בנמל שלה. מהנמל יכול היה לקבל אספקה ממצרים – מזון, אבק שריפה, תותחים וכל מה שצבא זקוק לו.

נפוליאון גם רצה להפוך את הנמל לסוג של מבצר וכך הבריטים לא היו יכולים לעגון בו או אפילו להתקרב אליו. בעצם לנתק את הקשר בין הבריטים והעות'מאניים בדרום הארץ.

הבריטים היו מאוד שמחים להגיע לנמל יפו להעלות חיילים ולהוריד חיילים שיתקפו את נפוליאון ולכן הייתה ליפו חשיבות עצומה בעיניו של נפוליאון.

אחד הגנרלים הצרפתיים, דטרויי, תיאר את יפו כך:

יפו יושבת על חופי הים התיכון ונבנתה על גבעה גבוהה מאוד. לרגליה היא מוקפת בחומה המחוזקת במגדלים בצורה כזו שניתן לראות את העיר הבנויה על הגבעה מחוץ לחומות. הגבעה מחוברת לדרומה על ידי שרשרת של גבעות קטנות יותר של דיונות הגובלות גם הן בים ומופרדות על ידי אפיק צר ורדוד. בדרום ומזרחית לעיר ישנם מחסות רבים. שם ניתן למצוא מטעי תפוזים פרדסים רבים וצפופים, מטעי לימונים ולימונים מתוקים, שקדים ועצים אחרים.  הצד הצפוני חשוף הרבה יותר

מחוץ ליפו באותם ימים היו פרדסים רבים ופלגי מים שזרמו ביניהם. המים האלו היו חיוניים מאוד לצרפתיים.  מכיוון שיפו נבנתה על גבעה היה למגנים יתרון גובה ובנוסף חלק מהבתים היו בני ארבע קומות, מגדלים ממש, כך שהם יכלו לדעת בדיוק מתי הצרפתים מגיעים, מתי הם מתכוונים לתקוף ומהיכן.

למגני יפו הטורקיים היו כחמישים תותחים בהם עשו שימוש כנגד הצבא הצרפתי. הדבר המעניין הוא שהתותחנים הטורקיים אומנו על ידי יועצים צרפתיים מספר שנים קודם לכן, לפני שהיחסים בין שתי המעצמות החלו להתדרדר.

נפוליאון החליט לבדוק בעצמו את חומות יפו ודרך מטעי התפוזים שהסתירו אותו, הגיע עד לחומת העיר. בזמן שרכב צמוד לחומה, כדור של צלף חדר דרך כובעו ובמזל גדול נפוליאון לא נהרג.  כשרכב לאורך החומה, הבין נפוליאון כי היא הייתה ישנה מאוד ולא היה צריך הרבה כדי להפיל אותה.

המפקדה של נפוליאון שכנה מוסתרת בין מטעי תפוזים היכן שכיום נמצא איצטדיון בלומפילד.

התכנית הצרפתית הייתה להפיל חלק מהחומה ולתפוס במהירות את הנמל כדי שספינות טורקיות לא יעזבו את הנמל עם חיילים, נשק, אספקה ואולי אפילו זהב.

בבוקר השלושה במרץ נפוליאון שלח שליח ואיתו חצוצרן שנכנסו אל יפו והציעו לטורקים להיכנע.  כנראה החצוצרן היה כמו הווטסאפ, מודיע לכולם מה נסגר.

כמה דקות אחר כך הורמו מעל חומות העיר חניתות ועליהן ראשיהם של שני השליחים הצרפתיים. לאחר מספר רגעים גופותיהם נזרקו מעבר לחומה לתדהמת הצרפתים ההמומים ועכשיו גם הזועמים.  החיילים הצרפתיים רצו לנקום לא רק את מותם של השניים אלא את הייאוש ההולך ומצטבר שלהם. למה בכלל הסכימו לצאת למצריים, למה הסכימו להגיע לארץ ישראל, האם אי פעם יגיעו הביתה? האם יאלצו לעבור עוד קיץ מזרח תיכוני איום ונורא?

התכנית של הצרפתים עבדה מצוין, התותחים פרצו פרצות בחומות והחיילים נכנסו אל תוך העיר והשתלטו על הנמל ועל הספינות שעגנו בו. החיילים הצרפתיים החלו לרוץ באמוק ברחובות יפו בלי מנהיג שירסן אותם. הזעם שלה חיילים הצרפתים יצא החוצה בלי אבחנה.

עד מהרה המצב בעיר הפך קשה מאוד, נשים נאנסו, בתים הועלו באש, אנשים נרצחו בלי כל הבחנה. נוצרים מקומיים בעיקר יוונים וארמנים נרצחו גם הם ובסך הכל מעריכים כי באזור 5500 איש, אישה וילד נרצחו בידי החיילים הצרפתיים.  קצינים צרפתיים עוד ניסו להתערב ולהרגיע את החיילים אבל גם הם החלו לחשוש לחייהם ובמשך מספר ימים יפו הפכה לבית מטבחיים אחד גדול.

אחד הקצינים הצרפתיים שלברנד כתב כי "הטבח היה כה נוראי עד כי העט שלי מסרב לכתוב על נייר את שראו עיני".

לאחר שהקרב נרגע היו בידי נפוליאון כמה אלפי שבויים טורקיים, קשה לדעת את מספרם המדויק. נפוליאון התחבט בשאלה מה לעשות איתם. הוא לא יכול היה לשחרר אותם כי היה מוצא אותם בעכו. לא היה לו מספיק מזון להאכיל אותם ובטח שלא היו לו מספיק ספינות להשיט אותם למצרים. לבסוף לאחר לבטים והרהורים רבים, שארכו כמה ימים טובים, הצרפתים הוליכו את השבויים לחוף הים שם הוציאו אותם להורג. עוד על ההתחבטות של נפוליאון תוכלו לשמוע בפרק הפודקאסט באתר historia.co.il.

נפוליאון המשיך בכיוון צפון מזרח, כאשר הפרשים  מובילים את הטור הארוך. הם לא ידעו כי בעת שעשו דרכם ליפו, החלו הטורקים לטמון להם מלכודת…

Kakun
קרב קאקון

לאחר מספר ימים ביפו המשיכה השיירה צפון מזרחה כדי לעקוף את הביצות הרבות שהיו במישור החוף במיוחד אחרי החורף. מהאוויר ניתן לראות את המים על הקרקע ועצם העובדה שעדיין יש מיני ביצות באזור. תארו לכם לפני 200 שנה האזור הזה היה ביצתי להחריד ובלתי עביר.

מכאן נעשה את הדרך לקאקון שם מחכים לחייליו של נפוליאון אלפי פרשים עות'מאניים שטמנו להם פח בהרי השומרון.

אחד הכפרים הגדולים באזור היה הכפר קאקון שעליו נבנתה מצודה צלבנית. לפני כן היה כאן יישוב או יישובים שהלכו אחורה עד לתקופה הרומית. בזמנו של נפוליאון שכן כאן כפר ערבי גדול עם חאן או הוסטל לעוברי אורח שיכלו להישאר וללון בו תמורת תשלום.

בחמישה עשר במרץ 1799 הגנרלים לאן וקלבר הגיעו לאזור קאקון ומיד זיהו על גבעות השומרון כמה אלפי פרשים עות'מאניים.  מטרתם של הפרשים הייתה לעצור את הכח הצרפתי ואם לא לעצור לפחות להאט ולתת לג'זאר פאשה זמן נוסף להתארגן למצור המתקרב.

נפוליאון

הצרפתים הרגישו שמדובר בהתגרות וכשהתקרבו הצרפתים לפרשים העות'מאניים הם החלו לסגת לעבר הרי השומרון והצרפתים דלקו בעקבותיהם. היה זה בדיוק מה שעות'מאנים רצו, להוביל את הצרפתים למארב מתוכנן היטב. אך נפוליאון ידע כי ההרים הם מקום מסוכן ושלח אחריהם פרשים שהדביקו את פרשיו של לאן וקראו לו לחזור עוד לפני שהגיע אל המארב המתוכנן.

כשהצרפתים החלו לחזור, העות'מאניים רדפו אחריהם והרגו כ-40 פרשים צרפתיים אך איבדו כמה מאות פרשים משלהם ובסופו של דבר, נסוגו.  נסיגתם של הממלוכים לשכם, אפשרה לצבא הצרפתי לנוע צפונה ללא התנגדות ולמעשה מכאן ואילך מסעו של נפוליאון באזור השרון עבר בצורה חלקה.

נפוליאון היה קצר בזמן, ולא רצה להגיע עד לשכם ולכבוש אותה כפי שלא רצה להגיע לירושלים. בשביל נפוליאון הייתה מטרה אחת בכל המסע הזה. עכו. לא שכם, לא ירושלים ולא דמשק. עכו הייתה המטרה, עכו ותו לא.

כתב
יובל מלחי
יובל מלחי הינו מרצה מבוקש , ניתן ליצרו אתו קשר  דרך אתר הבית קטעים בהיסטוריה , מומלץ לשמוע את הפודקסט שלו ניתן להוריד את הפודקסט שלו בכול סמרטפון
לאתר קטעים בהיסטוריה לחץ כאן

תודות

לטייסים
גיא קהילה על הקטע רמלה
דוידי הולנדר על הקטע יפו
שגב ברעם על הקטע קקון

לצלמים

רמי גל
יובל מלחי

קישור לקובץ PDF: לחץ כאן

עד הפעם הבאה- נתראה!!!

אבי הרטמן

One thought on “נפוליאון בארץ ישראל לראשונה בעולם פודקסט מהאוויר הפודקסט קטעים בהיסטוריה, ומבט על”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *