מגדולי הסופרים העבריים ועל שמו נקראו רחובות רבים בישראל. סיפור על אהבה גדולה שלא התממשה, בימים שלמעמד ולמוצא היו השפעה מכרעת על החלטות נישואין. זהו סיפור אהבתו של עגנון לבת הגביר ממשפחת שלוש.
אתרים לביקור:
רח' רוקח 2 פינת רח' שלוש 35, תל-אביב, נווה צדק, תל אביב
בית עגנון, רח' קלוזנר 16, ירושלים
ב-1839 עלה אבי המשפחה, ר' אברהם שלוש בן ה-26 מאלג'יר, בראש 150 נפש. שלוש היה בן למשפחה ממגורשי ספרד, יליד העיר פס שבמרוקו ועל פי אמונתו יש לשוב לארץ ישראל ולחיות בה מיגיע כפיים וכך לקרב את הגאולה. בהגיעם לחיפה, למרות הים הסוער, החליטו לרדת לחוף באמצעות סירות. אחת הסירות התהפכה וכל 18 נוסעיה טבעו בים, בהם שני בניו של שלוש, אליהו בן ה-9 ויוסף בן ה-7. שלוש הגיע לחוף עם אשתו שמחה, בנו אהרן ושתי בנותיו ריקה וחנה.
מחיפה, שהייתה אז כפר קטן, עברה המשפחה לשכם שנחשבה לעיר מסחר, אך מאחר שלא הייתה בה קהילה יהודית המשיכה המשפחה ועברה ליפו. מספר שנים לאחר הגיעו פתח שלוש בית מסחר לצורפות ונחשב למנהיג העדה היהודית ביפו.
בתו חנה נישאה לגבר אשכנזי, אלתר לוריא מצאצאי האר"י הקדוש מצפת, בתקופה בה נישואים בין ספרדים ואשכנזים היו נדירים. מאז המשיכו רבים מבני משפחת שלוש במסורת של מיזוג עדות.
לאחר שאברהם נפטר, הפך בנו אהרן לראש השבט. הוא המשיך את מקצוע הצורפות והחלפנות, וכך עשה את הונו. בכספיו העודפים רכש קרקעות מצפון ליפו מתוך ציפייה שהעיר לא תוכל להכיל את כל תושביה בין החומות לאורך זמן. בסוף המאה ה-19 ציפייתו התממשה.
בשנת 1887 הקים שמעון רוקח את חברת 'עזרת ישראל' בשיתוף פעולה עם אהרן שלוש. מטרת החברה הייתה לייסד שכונה יהודית מרווחת מחוץ לחומות יפו. אהרן רצה לתת את קרקעותיו בחינם למתיישבים, אך 'עזרת ישראל' סירבה לקבל מתנה כל-כך גדולה, והאדמות נמכרו תמורת סכום נמוך (כשליש מערכן הריאלי). בניית השכונה החלה ללא דיחוי.
בשכונת נווה צדק, בפינת הרחובות שלוש ורוקח, עומד לו 'בית שלוש'. בית גדול מרשים מאוד בן שתי קומות, ובצמוד לו בית-כנסת קטן. לבית ייחוס של 'הבית היהודי הראשון מחוץ ליפו'. אבל כפי שעולה מהכתובים הוא אין הוא זכאי לתואר זה.
מול בית שלוש המפואר נבנה ביתו הצנוע מאוד של שלמה אבולעפיה, שהיה מורה לעברית וערבית, ואשתו רבקה לבית פריימן. גם כאן הייתה חתונה בין ספרד לאשכנז. רבקה הייתה תלמידתו של אבולעפיה בבית-הספר של ראשון לציון. שלמה נפטר בגיל צעיר יחסית, ואשתו עברה לבית חדש ב'אחוזת בית'.
את ביתם בנווה צדק השכירה רבקה לשמואל צ'צ'קס שעלה ארצה בשנת 1909. הוא שכר את עליית הגג ומיד התמזג בהווי השכונה. הוא התיידד עם אנשי הרוח של נווה צדק יוסף חיים ברנר, ש. בן-ציון והרב קוק, הושפע מהם רבות והתחיל 'לחטוא' בכתיבה עברית.
כעבור תקופה של בדידות מול בית שלוש (שהסתיר לו את כל הנוף), צ’צ’קס הבחין באחת מנכדותיו של אהרן: מרגלית היפה. מרגלית היא בתם הבכורה של פרלה ויעקב. בתם השנייה, מאירה, נישאה לוולטר אדם, בנקאי שעלה מגרמניה והבת הצעירה, לאה נישאה לדוד לובינסקי שעלה מפולין בשנות העשרים והיה למייסד קבוצת דוד לובינסקי בע"מ.
שמואל צ'צ'קס פנה לאהרן וביקש את רשותו לצאת עם נכדתו מרגלית. אהרן שלוש סירב. יש הטוענים כי סיבת הסירוב הייתה כי צ'צ'קס היה שם מגוחך, עני וללא ייחוס והתפרנס מכתיבה של סיפורים. צ’צ’קס נעלב מהסירוב וחזר שבור לב לחדרו. בעליית הגג בה התגורר הוא כתב את הספר 'והיה העקוב למישור' אשר הקנה לו מעמד של סופר עברי בעל שם. באותה עליית גג הוא גם כתב את הסיפור 'עגונות', שממנו גזר את שמו העברי ש"י עגנון.
כעבור שנים, ביושבו בירושלים, כתב עגנון את 'תמול שלשום' בהשראת ימיו בנווה צדק. הוא הטיב לתאר את הנופים השונים הנשקפים מחלונות הדירה ששכר: "חמדת גר בעלייתו שבקצה נווה צדק שבקצה יפו… ויש לו חמישה חלונות: בחלון אחד רואים את הים הגדול שאין לו סוף, ובחלון אחר רואים את הפרדסים הירוקים שאין להם שיעור, ובחלון אחר רואים את הבקעה שהרכבת עוברת בה, ומחלון אחד רואים את המדבר שעליו נבנתה אחר כך תל אביב, וחלון אחר פונה כלפיי נווה צדק".
עגנון התעלם לחלוטין מקיומו של בית שלוש הגדול שחסם למעשה את הנוף לים – מבחינת עגנון משפחת שלוש אינה קיימת.
לימים מצא עגנון את אהבתו הגדולה דווקא בגרמניה. אשתו האהובה המכונה במכתביו "אסתרליין יקירתי" הייתה לו להשראה גדולה. היה זה עגנון שחידש בספרות העברית את הרומן הפסיכולוגי המתאר דקויות ביחסים בין המינים ובחיי נישואים.
ש"י עגנון הוא הסופר העברי המוערך ביותר בעולם, ועד היום הוא הישראלי היחיד שזכה בפרס נובל לספרות. עגנון גם הונצח בשטר של 50 ש"ח.
בשנת 2001, נמכר בית שלוש תמורת 4 מיליון דולר לדניאל ורסנו ובניו, גיא וירון, אשר החזיקו בו עד שנמכר שוב לאחד ממייסדי צ'קפוינט, מריוס נכט, תמורת 16 מיליון דולר. רומן אברמוביץ, האוליגרך הרוסי שמחזיק בקבוצת צ'לסי, הציע לנכט 30 מיליון דולר תמורת הבית אך זה סירב. העסקה אמנם לא יצאה לפועל אבל נכון לרגע זה היא קבעה את מחיר הבית.
מרגלית היפה לימים נישאה למתמטיקאי ואיש משרד הביטחון, משה חבצלת, ונפטרה בשנת 1984 בגיל 80.
ב-7 ביולי 1969 לקה עגנון בשבץ מוחי. הוא הועבר למרכז הרפואי הרצפלד בגדרה, שם הייתה מאושפזת גם אשתו. וב-17 בפברואר 1970, נפטר ש"י עגנון והובא למנוחות בהלוויה ממלכתית ונטמן בבית הקברות בהר הזיתים.
תודות לעורכת: כרמית אביבי