לורד זיו

מפני בודד – לעשרה מיליארד ליש"ט. זה הסיפור המדהים על אחד מעשירי אנגליה, הבעלים של רשת החנויות מרקס אנד ספנסר, אשר תרם להקמת ויצ"ו, מכון ויצמן וגוש תל מונד.

אתרים לביקור:
מכון ויצמן, רחובות
בית (וילה) זיו, תל מונד

"אל תשאל מה המחיר. הכל בפני" ("Don’t ask the price. It’s a penny"). זה היה השלט התלוי מעל הקיוסק של מייקל מרקס.

מייקל מרקס, בן למשפחה יהודית ליטאית, נולד ביוני 1859 בעיר סְלוֹנִים (כיום בבלארוס). הוא היגר לאנגליה ועבד בעיר לידס בחברת 'ברן' (Barran), אשר נהגה להעסיק פליטים בשל שכרם הנמוך. בשנת 1884 הכיר מרקס את אייזק דיוהרסט, בעליה של חנות סמוכה למקום עבודתו. מרקס הפך להיות סוכן המכירות של דיוהרסט, הפיץ את מוצריו בעיירות הסמוכות והחל להרוויח כסף.

מרקס ואייזק דיוהרסט הפכו לידידים קרובים ואייזק אף לימד את מרקס אנגלית. למרקס היו שאיפות גדולות. ברור היה לו לאן הוא רוצה להגיע אך לא היה לו את הכסף הדרוש. הוא פנה לידידו וקיבל ממנו הלוואה בסך 5 ליש"ט. בכסף זה פתח מרקס קיוסק בלידס ומעליו תלה את השלט "אל תשאל מה המחיר. הכל בפני".

מרקס הבין כי הרווח על פני אחד הוא קטן וכדי להגיע להון משמעותי הוא חייב למכור סחורה בכמויות גדולות. מרקס פנה שוב לדיוהרסט וביקש ממנו לאתר עבורו שותף לעסק בשוק המקורה בלידס.

לורד ישראל זיו | ארכיון המדינה – אוסף הרברט ואדווין סמואל

כך הכיר לו דיוהרסט את תומאס ספנסר שהיה הקופאי שלו ומנהל חשבונות מצוין. ספנסר השקיע סכום של 300 ליש"ט ובעזרתו רכשו השניים את הדוכן הנחשק בשוק בלידס. שותפות עסקית זו הפכה אותם לחברים, ואשתו של ספנסר המשיכה ועזרה למרקס לשפר את האנגלית.

בשנים שלאחר מכן פתחו השניים דוכנים דומים בערים נוספות בצפון מערב אנגליה, ורשת מרקס & ספנסר הפכה לרשת הקמעונאות הגדולה באנגליה. הרשת בנתה את המוניטין שלה על מכירת מוצרים מתוצרת אנגליה בלבד (מדיניות שנמשכה עד 2002).

כיום כוללת הרשת 852 מרכזי קניות ברחבי בריטניה בנוסף לעשרות נוספים ברחבי העולם, מעסיקה מעל ל-83,000 עובדים, ונסחרת לפי שווי של כ-5.3 מיליארד ליש"ט עם מחזור מכירות שנתי של 10 מיליארד ליש"ט.

למייקל מרקס נולדו בן ושתי בנות: הבן סימון מרקס, רבקה שנישאה לישראל משה זיו, ומרים שנישאה להארי סאקר. סימון נולד ב-1888 וכבר בגיל 19 ירש את התפקיד של אביו. בשנת 1944 הוא קיבל תואר אבירות וב-1961 קיבל את התואר ברון. ב-1964 נפטר סימון לאחר 56 שנה של עבודה בחברה. את תפקידו קיבל בעלה של אחותו רבקה, הלורד ישראל משה זיו, שניהל את החברה עד שנת 1967. הוא, ובעיקר אשתו, הם גיבורי הסיפור שלנו.

לורד ישראל משה זיו (הראשון) ואשתו רבקה זיו

לורד ישראל משה זיו נולד במנצ'סטר בשנת 1889. הוא למד כלכלה ומנהל עסקים והיה פעיל בעסקי אביו. לימים נשא לאישה את רבקה, בתו של מייקל מרקס, והפך גיסם של הארי סאקר (על שמו נקרא גן סאקר בירושלים) וסימון מרקס – כולם היו תומכים נלהבים ברעיון הציוני.

החל מפברואר 1917 היה ישראל זיו חבר בוועדה המדינית הציונית בלונדון יחד עם וולטר רוטשילד, ג'יימס דה רוטשילד, הרברט סמואל, הארי סאקר, הרברט בנטוויץ', חיים ויצמן ונחום סוקולוב. נציגי הוועדה נשאו ונתנו עם נציגי הממשלה הבריטית, שהייתה בהכנות לקראת כיבוש המזרח התיכון במלחמת העולם הראשונה, על מנת להגדיר מקום לבית לאומי לעם היהודי. המגעים הללו הניבו את 'הצהרת בלפור'.

רבקה, אשתו של ישראל זיו, הייתה אחת מארבע המייסדות של הארגון העולמי לנשים ציוניות 'ויצ"ו', שנוסד בשנת 1920 ואף שימשה כנשיאת הארגון במשך שנים רבות.

במרץ 1933 הופיעה הודעה בעיתון 'דבר': "אסון בבית ישראל זיו. 'סטייט' הלונדוני מודיע: במשפחת מר ישראל זיו קרה אסון. בנו, דניאל בן ה-17, נמצא תלוי בחדרו על דלת של ארון בגדים לפני מראה, לבוש כותונת ומכנסיים ונעול סנדלים. נערכה חקירה ודרישה. דניאל זיו היה ידוע בחוגי מכריו כבעל כישרונות מצוינים. הרבה לטפל בניסיונות מדעיים לגבי טלגרף אלחוטי".

מאוחר יותר כתב ישראל זיו: "אחר צהריים אחד, בקיץ, יצאתי לטיול בהייד פארק עם ד"ר ויצמן. ויצמן עזר לנו מאוד בעת מותו של בננו דניאל. הוא הכיר את הנער היטב… משיחה על נושא זה (חלופות לאנרגיית נפט) שהיה חביב עליו כל כך, עברנו לדון בענייני מדע בכלל… וכך שוב אל דניאל האהוב שלנו, עליו אמרו כי אם ילך בדרך המדע ישיג לעצמו מעבדה משלו. לפתע אמר ויצמן: "אם ברצונך להנציח את דניאל, מדוע לא תקים מוסד מדעי על שמו? זה הדבר היחיד שהיה רוצה. אני אהיה המנהל הראשון".

ואכן להנצחת זכרו של דניאל הקימה המשפחה את 'מכון דניאל זיו למחקר מדעי' ברחובות. לראש המכון התמנה חיים ויצמן, ולימים היה 'מכון זיו' ל'מכון ויצמן למדע'.

בתחילת שנות השלושים הצטרף לורד זיו ל'חברת מטעי ארץ ישראל' ורכש כ-800 דונם בגוש תל מונד. בשנת 1935 בנה הזוג את ביתו – 'בית הדר', הידוע גם בכינוי 'וילה זיו'. הבית נבנה בלב הפרדסים, לא רחוק מביתו הצנוע של לורד מונד.

הלורד ישראל זיו ורעייתו רבקה זיו

הבית, שתוכנן על ידי האדריכל ריכרד קאופמן, נבנה בסגנון הבאוהאוס והוא אחד הבתים היפים בארץ. רבקה זיו, שהתגוררה בווילה דרך קבע מאז 1938, ערכה בגן נשפים מפוארים בהם השתתפו רבים מצמרת השלטון הבריטי בארץ ישראל, שלא ידעו כי ממש מעבר לגדר האחוזה התרחשה באותה עת פעילות סודית במפעל לייצור נשק של ה'הגנה' – מכון 'סלע'.

חנה ומיכאל מארקס עם ארבעה מילדיהם, 1897.
משמאל לימין: מתילדה, רבקה, מרים וסיימון | מרכז תיעוד תל מונד

ב-1960 העניקה מועצת תל-מונד אזרחות כבוד ראשונה לרבקה וישראל זיו. רבקה הייתה גם בעלת אות ההצטיינות הגבוה ביותר של האימפריה הבריטית שהוענק לה על ידי מלכת בריטניה.

רבקה נפטרה ב-1966 ונקברה בהלוויה ממלכתית בה השתתפו נשיא המדינה, סגן ראש הממשלה אבא אבן ושר העבודה יגאל אלון. לאחר נאומי ההספד הרבים ואמירת הקדיש מפי הבן מרקוס, הגיע הרגע המרגש ביותר כשאחד העובדים הוותיקים של משק זיו השמיע קינה בנוסח תימני מעל הקבר.

בית הלורד זיו, תל מונד | צילום: עידו הרטמן

שמם של הזוג זיו מונצח במספר מקומות בארץ. על שמם נקרא היישוב 'נווה זיו' ובית החולים 'רבקה זיו' בצפת.

המחויבות למפעל הציוני עברה גם לבנם מרקוס זיו. לאחר מותו של ישראל זיו, ביושבו כראש רשת מרקס & ספנסר, תפס את מקומו אחיו של ישראל, אדוארד (טדי) זיו, שכיהן בתפקיד עד 1972. לאחר מכן נכנס לתפקיד לורד מרקוס זיו, בנם של ישראל ורבקה, ששימש גם הוא כנשיא הרשת עד 1984.

במלחמת העולם השנייה היה מרקוס זיו קולונל ארטילריה ונלחם בפלישת בעלות הברית לסיציליה ב-1943. בקרב זה זכה בעיטור קצין מסדר האימפריה הבריטית (OBE). לאחר תום המלחמה שירת במשך שנתיים בירושלים ובמאי 1948 שימש כיועצו הצבאי של דוד בן-גוריון.

בשנת 1951 חזר מרקוס זיו לבריטניה, אם כי הרבה לבקר בישראל. שנים רבות לאחר מכן יצר זיו קשרים עם נשיא מצרים, אנואר סאדאת, כיועץ לכלכלה המצרית ובמטרה לבנות את יחסי ישראל מצרים. זיו חרט על דגלו את השאיפה לשפר את היחסים בין יהודים לערבים ובמסגרת זו הקים בשנת 1988 את 'קרן מרקוס זיו' המעניקה פרסים לשיתופי פעולה בין יהודים לערבים.

ב-1980 מונה ללורד, ובכך נעשה ל'לורד זיו השני'. ב-1984 הפך ליו"ר חברת הבת של הבנק הבינלאומי הראשון בלונדון ופעל לשכנוע אנשי עסקים יהודים בריטים כדוגמת סמי שמעון, רוברט מקסוול וצ'ארלס ברונפמן להשקיע בחברות ישראליות.

לורד מרקוס זיו נפטר ב-23 בפברואר 2001.


רבקה זיו וחיים ויצמן, 1949 | מרכז תיעוד תל מונד

תודות לעורכת: כרמית אביבי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *