עד גיל מבוגר הוא לא ראה עצמו כיהודי. הוא היה אחד מעשירי בריטניה, תעשיין מצליח, חבר פרלמנט, ציוני נדבן ואף בנה בית צנוע בארץ אותה אהב ולה תרם רבות. על שמו נקרא גוש 'תל מונד'.

אתרים לביקור:
בית הלורדים בתל מונד

הברון אלפרד מוריץ מונד (לורד מלצ'ט)

היישוב היהודי בארץ ישראל של שנות ה-30 היה אמנם קטן, אבל חיו בו לסירוגין לא פחות משלושה לורדים יהודים מאנגליה: הנציב העליון הרברט סמואל, הלורד מלצ'ט (אלפרד מוריץ מונד) והלורד ישראל זיו. השניים האחרונים גרו בשרון – ביישוב קטן, לא מוכר ולא ידוע, במרחק של 100 מטרים בלבד האחד מן השני. 100 מטרים ששווי ההון בהם עלה על 24 מיליארד דולר.

שנת 1928 הייתה שנת השיא של אלפרד מוריץ מונד. באותה השנה, בבריטניה, סר אלפרד מוריץ מונד, בן למהגרים יהודים גרמניים, שר הבריאות לשעבר, תעשיין מצליח, חבר פרלמנט, פעיל ציוני נלהב והאיש העשיר ביותר בבריטניה, זכה לתואר 'הברון הראשון מלצ'ט' וקיבל מושב בבית הלורדים.

אלפרד היה בנו של לודוויג מונד, אחד התעשיינים הגדולים בכל הזמנים. ידיעותיו בכימיה הביאו ליצירת תאגיד הפעיל עד לימים אלו, זה יותר מ-100 שנה. לודוויג מונד, בן למשפחה יהודית מכובדת נולד בשנת 1839 בקאסל שבגרמניה. לודוויג למד כימיה באוניברסיטת היידלברג ובתום הלימודים נשא לאישה את בת-דודו, פרידה לבית לוונטל.

בשנת 1862 החל לחוש את האנטישמיות על בשרו והיגר לאנגליה.

הכימאי הצעיר, הנמרץ והמבריק הקים מפעל קטן, ובשנת 1880, לאחר עבודה מאומצת שנמשכה שבע שנים רצופות המצאות וחדשנות, היה לודוויג מונד מסוגל לתרגם את המאמץ שלו להצלחה מסחרית בכך שהוזיל משמעותית את תהליך יצור הסודה. הייתה זו מהפכה של ממש. ראשית, מעתה ניתן היה להפיק סבון זול ולשפר משמעותית את הבריאות וההיגיינה של האדם, דבר שהשליך ישירות על הפחתת תמותת התינוקות (ועליה בממוצע תוחלת החיים). בנוסף גררה המצאה זו הורדת עלויות ייצור זכוכית, נייר, טקסטיל, ועוד מוצרי צריכה רבים ומגוונים שהסודה הינה אחד מחומרי הגלם שלהם.

ללודוויג ופרידה נולדו שני בנים בפאנוורת', לנקשייר שבאנגליה. השניים עבדו עם אביהם והיו מעורבים בפוליטיקה הבריטית. אלו הם אלפרד מוריץ ואחיו רוברט.

אלפרד מוריץ מונד נולד ב- 23 באוקטובר 1868. שפת האם של אלפרד מונד הייתה גרמנית. חברו של אלפרד, הפסל והצייר זיגיסמונד גצה (Sigismund Goetze), הכיר לו את אחותו ויולט פלורנסה (Violet Florence) שהייתה נוצרייה. השניים נישאו בשנת 1894 ונולדו להם ארבעה ילדים: אווה ויולט, הנרי לודוויג, מרי אנג'לה, ונורה ז'אן, שהוטבלו וחונכו כאנגליקניים.

אלפרד מונד המשיך את העסקים של אביו ובהצלחה רבה הפך אותם למפעל כימיקלים מוביל. ב-1926 איחד את המפעל שלו עם שלוש חברות נוספות ליצירת תאגיד התעשיות הכימיות האימפריאלי (ICI: Imperial Chemical Industries). בשנתו הראשונה גלגל התאגיד מחזור של 27 מיליון ליש"ט, ולאורך שנים היה ענק התעשייה הגדול בבריטניה.

אלפרד היה יושב הראש הראשון של התאגיד ובשנת 1927 נחשב לאדם העשיר ביותר בבריטניה. עושרו של הלורד אף הוזכר בשיר ההיתולי 'ביצה קשה' מאת ת"ס אליוט:

"לא אבקש לי בגן עדן ממון / כי שם אפגש עם סֵר אלפרד מונד / שנינו יחדיו נשכב עטופים / באיגרת חוב ממשלתית של חמישה אחוזים".

מונד החל בפעילות פוליטית במפלגה הליברלית, וב-1906 נבחר לראשונה מטעמה לבית הנבחרים הבריטי. אף שלא זיהה עצמו כיהודי, מצא עצמו בעת מלחמת העולם קורבן למתקפות לאומניות ואנטישמיות, והואשם בהיותו בוגד גרמני-יהודי. למרות הכפשות אלה מינה אותו ראש הממשלה לויד ג'ורג' כשר העבודה והבינוי בממשלתו הליברלית ב-1916.

אותו לויד ג'ורג' אמר על אלפרד מונד: "מעולם לא היו לנו מוח עסקי טוב יותר אשר הועמד לרשותה של המדינה מזה של סר אלפרד מונד". בעיצומה של המלחמה היה אלפרד מונד אחראי מתוקף תפקידו לתוכנית החימוש הבריטית וכן להקמת מתקנים צבאיים, מקלטים, בתי חולים ועבודות ציבוריות נוספות שהתנהלו בממדי ענק בעת המלחמה.

בשנת 1921 מינה אותו לויד ג'ורג' לשר הבריאות, תפקיד בו החזיק במשך כשנה וחצי עד לנפילת הממשלה ב-1922. לאחר מכן כיהן מונד כחבר פרלמנט מן השורה במשך שש שנים נוספות. בשנת 1928 הצטרף למפלגה השמרנית וב-1928 קיבל את התואר 'ברון מלצ'ט'. כך הפך ללורד מלצ'ט הראשון (על שם העיר מלצ'ט) והתקבל כחבר בבית הלורדים.

ב-1917, בגיל 50, בשיאה של הקריירה הפוליטית שלו בממשלת בריטניה ובעקבות "הצהרת בלפור", החלו להציף את לורד מונד רגשות חדשים ומרגשים. מונד החל לגלות מחדש את יהדותו וגילוי זה חיבר אותו בבת אחת למקורות. היה זה גילוי שטלטל אותו והוא החליט לעשות מעשה ולסייע לעמו. באותה השנה נשא נאום ובו דיבר לראשונה בטובת העם היהודי.

בשנת 1921, בעקבות פנייתו של ידידו חיים ויצמן, הגיע אלפרד בפעם הראשונה לארץ ישראל. כך מתאר ויצמן את הנסיעה: "בפעם הזו הגעתי לארץ יחד עם סר אלפרד מונד. את החודשים ינואר ופברואר בילינו בסיורים בארץ. סר אלפרד התגלה כאיש רגיש… אני זוכר עדיין את הזעזוע והתדהמה אשר התחולל בו כאשר עמדנו צופים בקבוצה של חלוצים שהייתה עסוקה בניפוץ אבנים על הכביש בין פתח תקווה ויפו. צפיתי מקרוב והוא היה על סף דמעות…"'לגמרי חלושים היו החלוצים…" הוא אמר. הוא פשוט הבין את הצעירים והנשים הללו שבונים את עצמם, כמו גם את הכביש".

באותו סיור הם הגיעו גם למושבה מגדל והתארחו אצל משה גליקין (ממנהלי חוות מגדל). בעקבות ביקור זה, מונד רכש שטח ליד מגדל והקים את הווילה שלו (הקיימת עד היום). באותה נסיעה פגש מונד את פנחס רוטנברג והפך לאחד המשקיעים בתחנת החשמל שלו.

ב-1925 מונה הלורד מונד כחבר בחבר הנאמנים הראשון של האוניברסיטה העברית בירושלים שאך זה הוקמה, בראשות חיים ויצמן, וכן כנשיא הראשון של הטכניון עם פתיחתו.

ב-1928, בעת סיור נוסף בגליל, פקד את קברם של יוסף טרומפלדור וחבריו בתל חי ולאחר שהתאכזב לגלות שאין מצבה במקום, החליט לממן את פסל האריה השואג. באותה שנה גם יזם ומימן ניסיון להקמתה של נבחרת כדורגל ארצישראלית, מיזם שלא צלח עקב חיכוכים מתמשכים בין אגודות הספורט של הפועל ומכבי.

כחסיד של שיטת 'הכלכלה המעורבת' הקים מונד בשנת 1928 חברה בשם 'מטעי ארץ ישראל בע"מ' אשר רכשה כ-2,500 דונם במרכז השרון. מסביב לאותו שטח נרכשו אדמות נוספות על ידי קק"ל בסידור מיוחד בו מימנו הפועלים בעצמם את רכישת הקרקע באופן זמני, וזאת בשל מצבה הכספי הקשה של קק"ל. אדמות אלו נועדו להקמתם של שלושה מושבי עובדים: כפר הס, עין ורד וחרות – זהו גוש תל מונד הנקרא על שמו של אלפרד מונד. ברחוב הראשי של תל מונד קיים עד היום ביתו של מונד וסמוך לבית פיסלו.

אלפרד מונד נפטר בדצמבר 1930 בגיל 62 ונקבר בלונדון בבית הקברות סנט פנקראס.

ילדיו של הלורד מונד, הנרי ואווה, הלכו בעקבות דרכו הציונית של אביהם והתגיירו ב-1933. הנרי מונד, הברון מלצ'ט השני, כיהן כיו"ר הסוכנות היהודית, יו"ר חברת החשמל, יו"ר חברת 'מטעי ארץ ישראל' (בעלת אדמות תל מונד) וכנשיא 'מכבי' העולמי. הבת אווה (חווה) נישאה לג'ראלד אייזקס, המרקיז השני מרידינג (שעל שם אביו נקראת תחת הכוח בתל אביב). אווה כיהנה כנשיאת 'הקרן הציונית הבריטית' ועמדה בראש הסניף הבריטי של הקונגרס הציוני העולמי. נינו של הלורד מונד, פטר מלצ'ט, שימש בזמנו כיו"ר ארגון גרינפיס באנגליה.

תודות לעורכת: כרמית אביבי