שם: סובב כנרת חלק ב' . אורך:75 ק"מ. אזור: כינרות עונה:כול השנה
אתרים: תחנת הרכבת בצמח, כורסי , כפר נחום בית הכנסת , כנסיית שתיים עשר השליחים , הר האושר , כנסיית הלחם והדגים טבחה, כנסיית בכורת ישו, אתר ספיר , מוזיאון בית יגאל אלון
מנחתים מומלצים: שדות ראויים או ברמת פוריה או צפון מזרחית לכנרת . מירשה: יש צורך
תיאור המסלול:
זהו החלק השני של טיולנו סובב הכינרת.
צפון הכינרת
נתמקד רק בתקופה אחת בלבד היא תקופת בית שני ובפעילותו של אדם אחד – האדם המפורסם ביותר מאותה תקופה – מי אם לא ישו… Jesus Christ. כן, אותו ישו שהחל המהלך שהביא לאחת מהדתות הגדולות, החזקות והחשובות בעולם. ואולי בעצם עוד ענף יצוא ישראלי שבו אנו מצטיינים, שכן לבד מן הנצרות והיהדות האורתודוכסית, הבאנו לעולם מספר דתות וכתות נוספות, הקיימות עד עצם היום הזה.
רקע
שניים מיסודות האמונה היהודית הם ביאת המשיח ואחרית הימים. מי הוא המשיח? מה יקרה באחרית הימים? שאלות מהותיות בתחום זה ומחלוקות שונות בזרמים השונים,יצרו גווני אמונה ודרכי פעולה דתיים שונים זה מזה כדי כך שאחד הוא היפוכו של השני. דוגמה קרובה היא אותם נטורי קרתא שאינם נושאים תעודות זהות ישראליות ואינם מתגייסים לצה"ל מחד, מול הציונות הדתית שבניה מתגייסים ליחידות מובחרות, עולים על הקרקע ומתנחלים אף במחיר של סיכון חייהם וחיי בני ביתם מאידך.
ההבדל שהוביל לתפיסה ההפוכה הוא התפיסה המשיחית.
חלקים רחבים אז כמו גם היום, חולקים הדעה שכשהעם היהודי נימצא בשפל המדרגה זו "אתחלתא דגאולה"; כלומר אז מתחילה הגאולה. תקופת בית שני הייתה אחת מן התקופות הללו. העם היהודי נישלט ישירות על ידי רומא, המצב הכלכלי היה קשה, חירות דתית לא הייתה וריח הגאולה הקרובה הוציאה רבים לרחובות להתריע ולהכין את העם לגאולה זו. לא מעט הילכו בדרכים, טיהרו עוברי אורח לקראת הגאולה. כך פעל, למשל, יוחנן המטביל. לעומתם, הכת שישבה בקומראן ליד ים המלח עסקה בקרב אחרית הימים.
וישו, אחד משלישיה…
על פי המסורת הנוצרית נולד ישו בבית לחם (בכדי להוכיח שהוא מזרע דוד). משם חזר עם הוריו לביתם בנצרת שם גדל. בבית הכנסת בנצרת גם התחיל להטיף- משם הוא ניזרק – "אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֵין נָבִיא בְּעִירוֹ וּבְבֵיתוֹ", וְלֹא עָשָׂה שָׁם נִסִּים רַבִּים בִּגְלַל חֹסֶר אֱמוּנָתָם" (הבשורה על פי מתי פרק י"ג. מקור הביטוי, אם כן, הוא בברית החדשה, לא כמו שחשבנו…) ומגיע לאזור הכינרת. כאן בין הדייגים הוא מוצא כר פורה לקליטת רעיונותיו ומלקט את ראשוני המאמינים (והמאמינות); כאן הוא מבצע את הניסים הראשונים שלו ומכתיר את היורש שלו. מכאן הוא גם עולה לירושלים .
באותם ימים של תקופת בית שני (לפני כ-2000 שנים), שקקו חופי הכנרת ישובים יהודיים. ישובים אלו היו על פי רוב ישובי חקלאיים ודייגים. קיים תיאור של יוסף בן מתתיהו, המתווה את מהלכי הקרב הימי בעיירה מגדל, בזמן המרד הגדול (שנת 66-70 לספירה). בתיאור מספר יוספיוס כי לאחר נפילת טבריה בידי הרומאים, נאספו הלוחמים היהודים בעיר טריכאה (מגדל של היום) והכינו עצמם לקרב. הלוחמים הפכו את סירות הדייג שברשותם לסירות מלחמה. כאשר פרצו הרומאים לעיר, נמלטו הדייגים בסירותיהם ובלב הכנרת ניהלו קרב ימי נואש מול צבאו המאורגן של אספסיאנוס אשר נלחם בהם מרפסודות גדולות. "לבסוף ניסו היהודים שהיו מכותרים בתוך סירותיהם להבקיע להם דרך אל החוף. וכשניסו לעלות לחוף, נדקרו רבים בחניתות האויב, לפני שהספיקו לעלות אל החוף. רבים רצו ועלו לחוף ושם נהרגו בידי הרומאים. כל הים היה נראה צבוע בדם, וכאילו מלא גוויות, כי שום איש לא היה יכול להינצל". מלחמות היהודים ג, י, ט.
כל צליין המגיע לארץ ישראל, מגיע בדרך כלל לשני אתרים חשובים מבחינתו: צפון הכינרת וירושלים.
לנו, כתושבי הארץ ולאלה מבינינו היהודים, חשוב מאוד להכיר את האיש ופעולתו, שכן ישו נולד כיהודי, מת כיהודי וקורות חייו הם קורות חיי היהודים באזור.
לא נתחיל מהנושא המרכזי, אלא מצומת צמח. בצומת מספר מבנים שנותרו מרכבת העמק.
רכבת העמק
רכבת העמק הוא שם שניתן לרכבת שנסעה בין חיפה לבין צמח שלחוף הכנרת ובדרכה חצתה את העמק (יזרעאל). רכבת זו, שנחנכה ב1905, אינה אלא חלק מהרכבת החיג'אזית. היא שימשה כסעיף שקישר בין חוף-הים (חיפה) לבין המסילה שהובילה עולי רגל מדמשק למקומות הקדושים לאסלאם, למכה ולמדינה שבחיג'אז (בחצי-האי ערב). מהירותה הייתה כ 20-25 קמ"ש. עליה נאמר שהיה אחד שרצה להתאבד. הוא שכב על הפסים, ומת. ברעב…
במרכז התמונה שרידי המבנים של רכבת העמק. 20 קמ"ש….
כורסי
אתר כורסי נודע במסורת הנוצרית כמקום התרחשותו של "נס החזירים" שערך ישו ומכאן חשיבותו של המקום לנצרות; מתי פרק ח, פסוקים 28-34:
"כַּאֲשֶׁר בָּא אֶל עֵבֶר הַיָּם, אֶל אֶרֶץ הַגַּדְרִיִּים, פְּגָשׁוּהוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים אֲחוּזֵי שֵׁדִים בְּצֵאתָם מִמְּעָרוֹת הַקְּבָרִים. הֵם הָיוּ תּוֹקְפָנִיִּים כָּל כָּךְ, שֶׁאִישׁ לֹא הָיָה יָכוֹל לַעֲבֹר בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ. אָז הֵחֵלּוּ צוֹעֲקִים: “מַה לָּנוּ וּלְךָ בֶּן־הָאֱלֹהִים – בָּאתָ הֵנָּה לְעַנּוֹת אוֹתָנוּ בְּטֶרֶם עֵת?” בְּמֶרְחָק מְסֻיָּם מֵהֶם רָעָה עֵדֶר חֲזִירִים גָּדוֹל. הִפְצִירוּ בּוֹ הַשֵּׁדִים וְאָמְרוּ: “אִם תְּגָרֵשׁ אוֹתָנוּ, שְׁלַח אוֹתָנוּ לְתוֹךְ עֵדֶר הַחֲזִירִים.” אָמַר לָהֶם: “לְכוּ!” הֵם יָצְאוּ וְנִכְנְסוּ לְתוֹךְ הַחֲזִירִים, וְהִנֵּה כָּל הָעֵדֶר הִסְתָּעֵר בַּמּוֹרָד אֶל הַיָּם וּמֵת בַּמַּיִם."
מתואר כאן מקרה שישו מגיע למקום, מגלה שני אנשים מוכי שדים (במקור אחר מוזכר איש אחד ששמו "לגיון" כי היה בו לגיון של שדים); הוא מעביר את השדים מהאנשים לעדר חזירים שעבר במקום והם רצים מיד לים…
נס גרוש שדים היה חביב מאוד באותה תקופה. בהמשך, עוד ניתקל בנס זה באזור. ע"פ המסורת הנוצרית כורסי הוא המקום הראשון בו פעל ישו בישוב שאינו יהודי, ורבים רואים במקום זה את תחילת הפצת הנצרות בעולם .
כורסי הינו אתר נוצרי אשר בתחומו נחשפו שרידי מנזר גדול (הגדול ביותר בארץ) וכנסייה, שנוסדו בתקופה הביזנטית (324-638 לספירה). אתר זה נחשף במקרה, בעת סלילת הכביש המוליך לרמת הגולן. החפירות ארכיאולוגיות, שחשפו חלק משטחו של המנזר, את חומת המנזר וכן כנסייה מפוארת שהוקמה בלב המנזר במתכונת של בסיליקה (מבנה המחולק לשלושה חלקים ובניהם שורות עמודים, ושמקורו באדריכלות הרומית). רצפת הכנסייה מרוצפת פסיפס ובו תיאורים של בעלי חיים, צמחים וכן כתובת הקדשה משנת 585 לספירה. בסמוך לאתר, על חופי הכנרת, נחשף כפר דייגים יהודי מתקופת המשנה והתלמוד.
כורסי שרידי הכנסייה והמנזר.
סוסיתא
סוסיתא הינה עיר עתיקה הבנויה על גב הר בגובה של 350 מטר מעל פני הכנרת. צורתו של ההר מזכירה את גב הסוס, ומכאן שמה. סוסיתא נבנתה לראשונה בתקופה ההלניסטית (332-63 לפנה"ס) בראשית המאה ה-2 לפנה"ס. היוונים תושבי המקום קראו לעיר "אנטיוכיה היפוס" ("היפוס" הוא סוס בשפה היוונית). עיר זו הייתה פוליס יוונית ששלטה גם על סביבתה. עם כיבוש ארץ ישראל על ידי הרומאים בשנת 63 לפנה"ס, צורפה סוסיתא לברית הדקפוליס (ברית של עשר ערים חשובות; תשע מהן בעבר הירדן המזרחי ורק אחת, בית שאן, בעבר הירדן המערבי). בתקופת המרד הגדול נגד הרומאים (66-70 לספירה) הייתה סוסיתא עיר מעורבת ותושביה הנוכרים התנפלו וטבחו את שכניהם היהודים. במהלך התקופה הרומית (63 לפנה"ס -324 לספירה) ובעיקר לאחר מרד בר כוכבא (132-135 לספירה), התפתחה מאוד העיר סוסיתא כפי שעולה מהחפירות הארכיאולוגיות שנערכו במקום.
בתקופה הביזנטית (324-638 לספירה) שכנה סוסיתא בתחומי הנציבות "פלסטינה סקונדה" שכללה את הגליל והגולן. בשלב זה הייתה סוסיתא כבר עיר בעלת גוון נוצרי מובהק, ועד מהרה הפכה למקום מושבו של בישוף. בתקופה זו ידעה סוסיתא את שיא פריחתה. בעיר נבנו מספר כנסיות ומבני ציבור רבים.
כפר נחום (קפרנאום)
כפר נחום (בהיגוי הנוצרי – "קפרנאום") נקרא כך על שמו של הנביא העברי, נחום.
הייתה זו עיר דייגים קדומה, הממוקמת לחופה הצפוני-המערבי של הכינרת. לפי המסורת, התיישב כאן ישו עם אמו לאחר שעזב את נצרת. העיר לא הייתה שונה אז מן הערים האחרות על חופה של הכינרת. יתכן שישו בחר דווקא אותה, משום שתלמידיו הראשונים, הדייגים שמעון (פטר) ואנדרי, גרו כאן וגם ישו לימד בכפר-נחום. ישו ריפא כאן את חותנתו של שמעון (פטר) הקדוש מקדחת, החיה את בתו הקטנה של אחד מראשי בית הכנסת, יאיר, ריפא איש שאחז בו דיבוק ועשה עוד נסים רבים. הבה ונציץ ב"בשורה על פי מארקוס", פרק 1, 21-34, ופרק 5, 21-43 שם כתוב:
"28 עַד מְהֵרָה יָצָא שִׁמְעוֹ בְּכָל אֵזוֹר הַגָּלִיל. 29 הֵם יָצְאוּ מִבֵּית הַכְּנֶסֶת וְנִכְנְסוּ מִיָּד לְבֵיתָם שֶׁל שִׁמְעוֹן וְאַנְדְּרֵי. גַּם יַעֲקֹב וְיוֹחָנָן בָּאוּ אִתָּם. 30 הוֹאִיל וַחֲמוֹתוֹ שֶׁל שִׁמְעוֹן שָׁכְבָה קוֹדַחַת מֵחֹם דִּבְּרוּ אֵלָיו בְּנוֹגֵעַ אֵלֶיהָ. 31 הוּא נִגַּשׁ, הֶחֱזִיק בְּיָדָהּ וְהֵקִים אוֹתָהּ. הַחֹם סָר מִמֶּנָּה וְהִיא שֵׁרְתָה אוֹתָם.32 בָּעֶרֶב, עִם שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ, הֵבִיאוּ אֵלָיו אֶת כָּל הַחוֹלִים וַאֲחוּזֵי הַשֵּׁדִים. 33 כָּל הָעִיר נֶאֶסְפָה אֶל פֶּתַח הַבַּיִת 34 וְהוּא רִפֵּא רַבִּים שֶׁהָיוּ חוֹלִים בְּמַחֲלוֹת לְמִינֵיהֶן; גַּם שֵׁדִים רַבִּים גֵּרֵשׁ וְלֹא הִנִּיחַ לַשֵּׁדִים לְדַבֵּר מִפְּנֵי שֶׁהִכִּירוּהוּ. 35 בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם, בְּעוֹד חֹשֶׁךְ, קָם וְיָצָא אֶל מָקוֹם שׁוֹמֵם וְהִתְפַּלֵּל שָׁם. 36 שִׁמְעוֹן וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ יָצְאוּ בְּעִקְּבוֹתָיו 37 וּמָצְאוּ אוֹתוֹ. אָמְרוּ לוֹ: "הַכֹּל מְחַפְּשִׂים אוֹתְךָ!"
יֵשׁוּעַ חָזַר בַּסִּירָה אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי וְהָמוֹן רַב נֶאֱסַף אֵלָיו בִּהְיוֹתוֹ עַל שְׂפַת הַיָּם. 22 בָּא אֶחָד מֵרָאשֵׁי בֵּית הַכְּנֶסֶת, יָאִיר שְׁמוֹ, וּכְשֶׁרָאָה אֶת יֵשׁוּעַ נָפַל לְרַגְלָיו. 23 הִתְחַנֵּן אֵלָיו מְאֹד וְאָמַר: "בִּתִּי נוֹטָה לָמוּת. אָנָּא, בּוֹא וְשִׂים יָדֶיךָ עָלֶיהָ כְּדֵי שֶׁהִיא תִּתְרַפֵּא וְתִחְיֶה." 24 יֵשׁוּעַ הָלַךְ אִתּוֹ"
לכן הנוצרים מכנים את כפר-נחום, ביראת כבוד, בשם "העיר שלו".רבים מהנוצרים הראשונים חיו בכפר נחום או עברו אליה בהמשך, משום שנוכחותם של תלמידיו ומאמיניו של ישו בישוב זה מאושרת על ידי ממצאים ארכיאולוגיים וכן על ידי מקורות שונים. ממקורות רבניים שנכתבו במאה הרביעית עולה המסקנה כי היחסים בין שתי הקהילות האלה היו מתוחים למדי. לכל קהילה היה מרכז דתי משלה. כאן נמצא בית הכנסת בו ישו ריפא אדם אחוז רוח רעה. בית הכנסת היה המבנה המרשים ביותר בעיר, שנבנה מאבן ירושלמית (אבן גיר לבנה), שהובאה במיוחד ממחצבה מרוחקת לאזור שבו הבתים נבנו בדרך כלל מבזלת שחורה. ביתו של פטר הקדוש (שמעון) הוא אתר חשוב נוסף שנבנה במאה הראשונה לפני הספירה. הבית היווה מחסה לעניים רבים. סביב החצר הפנימית שצורתה אינה סימטרית, בנויים חדרים שקירות אחד מהם סוידו ונצבעו. בשנת 1894 האתר נקנה על ידי אבות הכנסייה הפרנציסקאנית, שבנו מנזר ליד בית הכנסת העתיק.
מנזר שנים-עשר שליחיו של ישו
על חוף הכנרת ישנו מנזר אורתודוקסי יווני עם כנסייה יפה לכבודם של 12 שליחיו של ישו.זהו אחד מהמקומות, שמאורעותיו מתוארים בגוספל. ישו הנוצרי בחר במקום זה וקרא קדימה לשליחים שלו; כאן הוא הטיף וביצע ניסים של הבראה משיתוק, ועוד.
הכנסייה היוונית מנזר שנים-עשר שליחיו של ישו.
הר האושר
שלט די מוזר מצוי בכנסיה, עליו כתוב: "נבנה בשנה ה – 15 לעם איטליה". בבדיקה קלה מתברר שהאכסניה והכנסייה הפרנציסקאנית נבנו בהר האושר בשנים 1936 ו- 1938, היא השנה ה- 15 לשלטונו של מוסליני. הכנסייה נבנתה ע"י האדריכל האיטלקי ברלוצ'י, אשר בנה כנסיות רבות בארץ. הר האושר מכונה כך כי כאן נשא ישו את דרשת ההר שבה כל משפט מתחיל במילה אשרי:
"אשרי עניי הרוח, כי להם מלכות השמים.
אשרי האבלים, כי הם ינחמו.
אשרי הענווים, כי הם יירשו את הארץ.
אשרי הרעבים והצמאים לצדק, כי הם ישבעו.
אשרי הרחמנים, כי הם ירחמו.
אשרי ברי לבב, כי הם יראו את אלוהים. אשרי רודפי שלום, כי בני אלוהים יקראו.
אשרי הנרדפים בגלל הצדק, כי להם מלכות השמים.
אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם ויעלילו עליכם בגללי."
(הבשורה על-פי מתי פרק ה, 3-11).
לפי המסורת, כאן בחר ישו את 12 השליחים. במקום נמצאת כנסיה עם 8 צלעות, כאשר בכל צלע כתוב פסוק אחד מדרשת ההר.
כנסיית הר האושר היא כנסייה קתולית שנמצאת תחת ניהולו של המסדר הפרנציסקאני, המסדר הגדול שבין מסדרי הזרם הקתולי. בסמוך לכנסייה שוכן מנזר בו מתגוררות נזירות שרובן ממוצא איטלקי. מכאן קיבל המנזר את הכינוי "האכסניה האיטלקית". הכנסייה ממוקמת על הר האושר ממנו תצפית יפה על האזור. הר זה ידוע גם בשמות הר נחום או "הר הביאטיאדים" ("הר המבורכים" בלטינית).
הכנסייה בהר האושר.
כנסיית הלחם והדגים (טבחה)
בעברית נקרא המקום "עין שבע", על שם ריכוז גדול של נביעות, רובם גופרתיים. (מכאן מתחיל המוביל המלוח המוביל מים מלוחים מכאן ועד לדרום הכנרת. מוביל זה ניתן לראות לאורך כול הכנרת, ממערבה). ביונית נקרא המקום "הפטפגון" – שבעת המעיינות. החשוב במעיינות הוא "עין נור", הנובע בתוך בריכה מתומנת מרשימה. "עין שבע", המעיין השני בחשיבותו, נובע ליד בית דו קומתי השיך למסדר הפרנציסקאני. טבחה ידועה בנצרות כמקום בו ביצע ישו את נס הלחם והדגים. כיום מצויה במקום כנסיה חדשה, שנבנתה על שרידיה של כנסיה מהתקופה הביזנטית. על פי המסופר בספר מתי בברית החדשה האכיל ישו 5000 איש בעזרת חמש ככרות לחם ושני דגים בלבד. כמו כן מאמינים הנוצרים כי במקום זה התרחש נס נוסף בו לאחר מותו התגלה ישו למאמיניו הדייגים וציווה על שמעון (הלא הוא פטרוס) להמשיך את דרכו: "ויאמר אליו ישוע רעה את צאני"
הסיפור מתואר במרקוס, פרק ו. תחילתו של הפרק, בו עלה ישו לתורה בבית הכנסת בנצרת, כבר הזכרתי; וכך כתוב:
ו אַחֲרֵי צֵאתוֹ מִשָּׁם הָלַךְ לְעִירוֹ וְתַלְמִידָיו הָלְכוּ אַחֲרָיו. 2 בְּיוֹם הַשַּׁבָּת הֵחֵל לְלַמֵּד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת. תָּמְהוּ הַשּׁוֹמְעִים הָרַבִּים וְאָמְרוּ: "מִנַּיִן לוֹ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וּמַה הִיא הַחָכְמָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ וְהַגְּבוּרוֹת הָאֵלֶּה הַנַּעֲשׂוֹת בְּיָדוֹ? 3 הֲלֹא זֶה הַנַּגָּר בֶּן מִרְיָם וַאֲחִי יַעֲקֹב וְיוֹסֵי וִיהוּדָה וְשִׁמְעוֹן, וַהֲרֵי אַחְיוֹתָיו פֹּה אִתָּנוּ!" הוּא הָיָה לָהֶם לְמִכְשׁוֹל. 4 אָמַר לָהֶם יֵשׁוּעַ: "אֵין נָבִיא נִקְלֶה אֶלָּא בְּעִירוֹ, בֵּין קְרוֹבָיו וּבְבֵיתוֹ."
פסוקים אלו מהווים בעיה למי שנוהג לקרוא את הדברים כפשוטם; שימו לב מוזכרים 4 אחים ועוד מספר אחיות- כול זה יצא ממריה הבתולה…
והנה האזכור של נס הלחם והדגים בהמשך הפרק:
אָמַר לָהֶם: "כַּמָּה כִּכְּרוֹת לֶחֶם יֵשׁ לָכֶם? לְכוּ וּרְאוּ." אַחֲרֵי שֶׁבֵּרְרוּ הֵשִׁיבוּ: "חָמֵשׁ, וּשְׁנֵי דָּגִים."
39 הוּא צִוָּה עֲלֵיהֶם לְהוֹשִׁיב אֶת כֻּלָּם חֲבוּרָה חֲבוּרָה עַל הַדֶּשֶׁא הַיָּרוֹק, 40 וְהֵם יָשְׁבוּ בִּקְבוּצוֹת שֶׁל מֵאָה וְשֶׁל חֲמִשִּׁים. 41 לָקַח אֶת חֲמֵשׁ כִּכְּרוֹת הַלֶּחֶם וְאֶת שְׁנֵי הַדָּגִים וּלְאַחַר שֶׁנָּשָׂא עֵינָיו הַשָּׁמַיְמָה וּבֵרַךְ, בָּצַע אֶת הַלֶּחֶם וְנָתַן לְתַלְמִידָיו לְהַגִּישׁ לָהֶם, וְגַם אֶת שְׁנֵי הַדָּגִים חִלֵּק לְכֻלָּם. 42 הַכֹּל אָכְלוּ וְשָׂבְעוּ, 43 וּמִמַּה שֶּׁנּוֹתַר אָסְפוּ שְׁנֵים־עָשָׂר סַלִּים מְלֵאִים, בִּכְלַל זֶה גַּם דָּגִים. 44 מִסְפַּר הָאוֹכְלִים הָיָה חֲמֵשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ.
בצלע ההר, מעבר לכביש, נראית מערה קטנה הנקראת מערת איוב. על פי המסורת התגורר בה איוב בבואו לרחוץ במי המעיין שעד היום רבים חושבים שיש לו סגולות מרפא.
(מומלץ לקרוא את סיפורו של איוב, כיצד הבורא מתערב עם אחד מהמלאכים ועורך ניסוי מחריד על אחד מאוהדיו…)
כנסיית בכורת פטרוס
מצפון לטבחה, במרחק הליכה, נמצאת כנסיה נוספת – בכורת פטרוס. הכנסייה עצמה, הניצבת לחוף הכינרת, בנויה אבני בזלת וחללה מואר מבעד לויטראז'ים צבעוניים ויפים. ממש מול הכניסה למבנה הכנסייה ניצב פסל מרשים של ישו. הנוצרים מזהים את מקום הכנסייה עם אתר ארוחת הבוקר בו הבטיח ישו לפטרוס שליחו את הבכורה, כמסופר בפרק כ"א בבשורה על פי יוחנן בברית החדשה. ארוחת הבוקר שהכין ישו לתלמידיו, כללה דגים על גחלים ולחם, ונאכלה על אבן שלפי המסורת נמצאת בכנסיה. כינוייה של אותה האבן הם שולחן הארוחה, שולחן האדון או שולחן המשיח.
שָׁאַל אוֹתוֹ פַּעַם שְׁלִישִׁית: "שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָנָן, הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי?" הִתְעַצֵּב כֵּיפָא עַל שֶׁשָּׁאַל אוֹתוֹ בַּשְּׁלִישִׁית "הַאִם אַתָּה אוֹהֵב אוֹתִי?" וְאָמַר אֵלָיו: "אֲדוֹנִי, הַכֹּל אַתָּה יוֹדֵעַ; אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי אוֹהֵב אוֹתְךָ."
אָמַר לוֹ יֵשׁוּעַ: "רְעֵה אֶת צֹאנִי!!!"
ואכן היה זה פטרוס שהחל להפיץ את הנצרות והיה בין מחולליה כפי שהיא נראית היום.
האדמה עליה ממוקמת הכנסייה, שייכת לאגודת חקר מזרח גרמנית. על הכנסייה משגיחים הנזירים של מנזר בנדיקטוס, הנמצא בטבחה.
כנסיית בכורת פטרוס.
נס ההליכה על המים
מכאן, בדרך לגינוסר, לאחר נס הלחם והדגים הוא מחולל את נס ההליכה על המים. והרי הדברים ככתבם:
(מתי 14, 25-26):
24 בֵּינְתַיִם הִגִּיעָה הַסִּירָה לְמֶרְחַק כַּמָּה מִילִין מִן הַחוֹף כְּשֶׁהִיא מִטַּלְטֶלֶת עַל הַגַּלִּים וְהָרוּחַ נוֹשֶׁבֶת נֶגְדָּהּ. 25 וְהִנֵּה בְּאַשְׁמֹרֶת הַלַּיְלָה הָרְבִיעִית בָּא אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ וְהוּא מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַיָּם. 26 כְּשֶׁרָאוּהוּ הַתַּלְמִידִים מְהַלֵּךְ עַל פְּנֵי הַיָּם נִבְהֲלוּ. אָמְרוּ: "רוּחַ רְפָאִים הִיא", וְהֵחֵלּוּ לִצְעֹק מִפַּחַד.
27 מִיָּד דִבֵּר אֲלֵיהֶם יֵשׁוּעַ וְאָמַר: "חִזְקוּ, אֲנִי הוּא. אַל תִּפְחֲדוּ."
28 הֵשִׁיב כֵּיפָא וְאָמַר אֵלָיו: "אֲדוֹנִי, אִם אַתָּה הוּא, צַוֵּנִי לָבוֹא אֵלֶיךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִם."
29 אָמַר יֵשׁוּעַ: "בּוֹא!"
כֵּיפָא יָרַד מִן הַסִּירָה וְהָלַךְ עַל פְּנֵי הַמַּיִם לִקְרַאת יֵשׁוּעַ. 30 אוּלָם כְּשֶׁרָאָה אֶת הָרוּחַ הַסּוֹעֶרֶת פָּחַד וְהֵחֵל לִשְׁקֹעַ. הוּא צָעַק: "אֲדוֹנִי, הַצֵּל אוֹתִי!"
31 מִיָּד הוֹשִׁיט יֵשׁוּעַ אֶת יָדוֹ, הֶחֱזִיק בּוֹ וְאָמַר לוֹ: "קְטַן אֱמוּנָה, מַדּוּעַ עָלָה סָפֵק בְּלִבְּךָ?"
זה תמיד מזכיר לי את הסרטים המצוירים: כול עוד הוא לא מבחין שעבר את המצוק, הוא יכול ללכת באוויר ללא כול בעיה; אבל ברגע שהבחין בכך, מיד הוא נופל… לדעתי כאן המקור לתפיסה זו: פשוט צריך להאמין. או אז הולכים באוויר ועל המים, לא רק ביבשה…
אתר ספיר
השיבר של המדינה. באתר זה, נמצאת תחנת השאיבה הראשית של המוביל הארצי. התחנה נקראת על שם פינחס ספיר, מיוזמי מפעל המוביל הארצי. באתר ספיר נשאבים מי הכינרת בצינור לחץ אל המוביל הארצי. התחנה חצובה בעומק גבעת תל כנרות ויש בה שלוש יחידות שאיבה.
אתר ספיר.
גינוסר- בית יגאל אלון והסירה העתיקה
קיבוץ גינוסר הוקם בשנת 1937 על שם ישוב יהודי בשם זה מימי בית שני. יגאל אלון, מי שהיה מפקד הפלמ"ח, חבר כנסת ושר בממשלות ישראל, היה חבר קיבוץ גינוסר. המוזיאון לתולדות האדם בגליל הנמצא במבנה עגול מצופה בזלת, נקרא על שמו.
אולי האטרקציה המעניינת ביותר בתוך המבנה היא סירה בת 2000 שנה, שהתגלתה בכינרת. כתוצאה ממיעוט הגשמים וירידת מפלס הכינרת בשנת 1986, התגלתה הסירה ונחשפה במרחק של כ-300- מטרים מהחוף. הסירה מתוארכת, לתקופה שלפני כ-2000 שנה, ועוררה עניין מיוחד בקרב חוגים נוצריים בשל העובדה שזו הייתה בדיוק תקופת פעילותו של ישו באזור הכינרת. למרות שכונתה הסירה של ישו הרי שמרבית הסיכויים הם שמדובר בסירה של דייגים יהודים מאותה התקופה.
מגדל
את מגדל הזכרנו במאמר הקודם ושם דיברנו על תחילת ההתיישבות. כעת נחזור לאותה מגדל, אך בנושא המרכזי שלנו, תקופת בית שני, הדמות המפורסמת ביותר ממגדל היא ללא ספק מרים המגדלית המתוארת בברית החדשה כאחת מתומכותיו של ישו. על־פי ספרי הבשורה, היא הייתה אחת הנשים שנכחו בעת צליבתו ובעת קימתו לתחייה. לפי הבשורה על-פי מרקוס, היא אף הייתה האישה היחידה ונודעה כ"שליחת השליחים".( חז"ל מזכירים אישה בשם "מרים מגדלא שער נשייא" (קולעת שער הנשים), שיש הכורכים אותה עם "מרים המגדלית". )
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר עָבַר יוֹם הַשַּׁבָּת וַתִּקְנֶינָה מִרְיָם הַמַּגְדָּלִית וּמִרְיָם אֵם יַעֲקֹב וּשְׁלֹמִית סַמִּים לָלֶכֶת וְלָסוּךְ אֹתוֹ בָּהֶם׃ וּבְאֶחָד בַּשַּׁבָּת בַּבֹּקֶר הַשְׁכֵּם בָּאוּ אֶל־הַקָּבֶר כַּעֲלוֹת הַשָּׁמֶשׁ׃ וַתֹּאמַרְנָה אִשָּׁה אֶל־אֲחוֹתָהּ מִי יָגֶל־לָנוּ אֶת־הָאֶבֶן מֵעַל פֶּתַח הַקָּבֶר׃ וּבְהַבִּיטָן רָאוּ וְהִנֵּה נִגְלְלָה הָאָבֶן כִּי הָיְתָה גְּדֹלָה מְאֹד׃ וַתָּבֹאנָה אֶל־תּוֹךְ הַקָּבֶר וַתִּרְאֶינָה בָּחוּר אֶחָד ישֵּׁב מִיָּמִין וְהוּא עֹטֶה שִׂמְלָה לְבָנָה וַתִּשְׁתּוֹמַמְנָה׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶן אַל־תִּשְׁתּוֹמַמְנָה אֶת־יֵשׁוּעַ הַנָּצְרִי הַנִּצְלָב אַתֵּן מְבַקְשׁוֹת הוּא קָם אֵינֶנּוּ פֹה הִנֵּה־זֶה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הִשְׁכִּיבֻהוּ בוֹ."
"ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים." – לוקאס ח', 8
מאוחר יותר יש המאמינים כי מרים המגדלית היא בעצם אשתו של ישו ושאף היה לה בן ממנו; מרים היא בעצם הגביע הקדוש. סביב עניין זה כתב דן בראון את סיפרו המפורסם "צופן די וינצ'י"
תודות : לעמיר שלום על העריכה , לעדי זלבה על הצילום.
עד הפעם הבאה- נתראה!!!
אבי הרטמן
להורדת המסלול בקובץ PDF: לחץ כאן
להורדת המסלול בפורמט Google Earth: לחץ כאן
להורדת המסלול בפורמט עמוד ענן: לחץ כאן
למפת Googel Maps : לחץ כאן
הצג את סובב כנרת במפה גדולה יותר