שיי עגנון

זה סיפור על אהבה עם סוף ללא שקיעות ונשואין, זה סיפור על סופר מתחיל ובת למשפחה מאוד ותיקה, זה סיפור אהבה בן אשכנזי לספרדיה, זה הסיפור של שיי עגנון למרגלית שלוש (חבצלת לימים)

על משפחת שלוש ניתן לכתוב כמה וכמה ספרים כל אחד עסק ועסוק בעשיה מאוד מרשימה חלק מהם יצא לי להכיר אישית והם אכן מעידים כי הם שייכים לעץ הנטוע עמוק באדמת הארץ.

ב-1839 עולה אבי המשפחה ר' אברהם שלוש בן ה 26  מאלג'יר בראש 150 נפש , שלוש היה בן למשפחה ממגורשי ספרד, יליד העיר פס שבמרוקו , שלוש האמין כי יש לשוב לארץ ישראל ולחיות בה מיגיע כפיים, וכך לקרב את הגאולה. בהגיעם לחיפה למרות שהים סער החליטו לרדת לחוף בסירות; אחת הסירות התהפכה וכל 18 נוסעיה טבעו בים, בהם שני בניו של שלוש, אליהו בן ה-9 ויוסף בן ה-7 שלוש הגיע לחוף עם אשתו שמחה, בנו אהרן ושתי בנותיו ריקה וחנה.
מחיפה, שהייתה כפר קטן, עברו בני המשפחה לשכם, שנחשבה לעיר מסחר. אך מאחר שלא הייתה בה קהילה יהודית, עברו ליפו. מספר שנים לאחר הגיעו, פתח בית מסחר לצורפות ונחשב כמנהיג העדה היהודית ביפו.

בתו חנה נישאה לאשכנזי אלתר לוריא מצאצאי האר"י הקדוש מצפת, בתקופה בה נישואים בין ספרדים ואשכנזים היו נדירים . מאז המשיכו רבים מבני משפחת שלוש במסורת של מיזוג עדות.

לאחר שאברהם נפטר, בנו אהרן הפך לראש השבט. הוא ממשיך את מקצוע הצורפות והחלפנות, וכך עשה את הונו. בכספיו העודפים רכש קרקעות מצפון ליפו מתוך ציפייה שהעיר לא תוכל להכיל את כל תושביה בין החומות לאורך זמן. בסוף המאה ה-19 ציפייתו מתממשת .

בשנת 1887 מקים שמעון רוקח את חברת “עזרת ישראל”, ואהרון שלוש משתף אִתו פעולה. מטרת החברה היא לייסד שכונה יהודית מרווחת מחוץ לחומות יפו. אהרן רצה לתת את קרקעותיו בחינם למתיישבים, אך “עזרת ישראל” לא מוכנה למתנה כל כך גדולה, ונקבע מחיר סמלי לחלקת אדמה (כשליש מהערך האמיתי). בניית השכונה החלה ללא דיחוי.

בשכונת נווה צדק בפינת הרחובות שלוש רוקח עומד לו בית בית שלוש בית גדול מרשים מאוד בן שני קומות , ובצמוד לו בית כנסת קטן שבנה. להבית יחוס של "בית היהודי הראשון מחוץ ליפו". אבל כפי שעולה מהכתובים זה אינו הבית הראשון…

מימול לבית שלוש המפואר ניבנה ביתו הצנוע מאוד של שלמה אבולעפיה, שהיה מורה לעברית וערבית, ואשתו רבקה לבית פריימן. כן גם כאן הייתה חתונה בין ספרדי לאשכנזיה, רבקה הייתה תלמידתו של אבולעפיה בבית הספר של ראשון לציון. שלמה נפטר בגיל צעיר יחסית, ואשתו עברה לבית חדש ב”אחוזת בית”.
את ביתם בנווה צדק השכירה לעולי העלייה השנייה.  ומי ששוכר את הבית הוא עולה מהעלייה השנייה שמואל צ'צ'קס שעלה בשנת 1909 . הוא שוכר את עליית הגג , ומיד מתמזג בהווי השכונה. הוא מתיידד עם אנשי הרוח של נווה צדק יוסף חיים ברנר, ש. בן-ציון, הרב קוק  ומושפע מהם רבות. הוא מתחיל לחטוא בכתיבה עברית.
כעבור תקופה של בדידות מול בית שלוש (שהסתיר לו את כל הנוף) , צ’צ’קס מבחין באחת מנכדותיו של אהרן במרגלית היפה

מרגלית היא ביתם של פרלה ויעקב להם היו שלוש בנות ושני בנים. הבכורה מרגלית, בתם השנייה, מאירה נישאה לבנקאי שעלה מגרמניה, וולטר אדם והבת הצעירה, לאה נישאה לדוד לובינסקי שעלה מפולין בשנות העשרים מייסד קבוצת דוד לובינסקי בע"מ, היבואן הרשמי של מותגי הרכב פיג'ו, סיטרואן ו-MG בישראל. מרגלית היא זו שכתבה את "זיכרונות לבית סבא" (ניתן להורדה ברשת ).

ונחזור לצ’צ’קס  הוא פנה לאהרן וביקש את רשותו לצאת עם נכדתו מרגלית (זו עם החולצה הלבנה).
אהרן שלוש סירב. יש הטוענים כי סיבת הסירוב היה שילוב של מספר גורמים ובהם השם המגוחך צ’צ’קס, ללא יחוס נאות , עניי , ועוד מתפרנס מסתם כתיבה של סיפורים .

צ’צ’קס נעלב מהסירוב ונותר שבור לב חוזר לעלית הגג ששכר ושם הוא כותב ספר בשם “והיה העקוב למישור” שמגולל את סיפורה של אהבה נכזבת והיא המקנה  לו מעמד של סופר עברי בעל שם. באותה עליית גג הוא גם כותב את הסיפור “עגונות”, שממנו גזר את שמו העברי  שיי עגנון.

כעבור שנים, ביושבו בירושלים, הוא כותב את “תמול שלשום” בהשראת ימיו בנווה צדק. הוא מתאר את הנופים השונים הנשקפים מחלונות הדירה ששכר.

"חמדת גר בעלייתו שבקצה נווה צדק שבקצה יפו…. ויש לו חמישה חלונות: בחלון אחד רואים את הים הגדול שאין לו סוף, ובחלון אחר רואים את הפרדסים הירוקים שאין להם שיעור, ובחלון אחר רואים את הבקעה שהרכבת עוברת בה, ומחלון אחד רואים את המדבר שעליו נבנתה אחר כך תל אביב, וחלון אחר פונה כלפיי נווה צדק" .

עגנון מתעלם לחלוטין מקיומו של בית שלוש הגדול שחסם למעשה את הנוף לים, מבחינת עגנון משפחת שלוש אינה קיימת…

לימים עגנון מוצא את אהבתו הגדולה דווקא בגרמניה. אשתו האהובה המכונה במכתביו 'אסתרליין יקירתי' שהייתה לו להשראה גדולה (זו עם הצווארון הלבן). היה זה שיי עגנון שחידש בספרות העברית את הרומן הפסיכולוגי המתאר דקויות ביחסים בין המינים ובחיי נישואים.

שיי עגנון הוא סופר העברי המוערך ביותר בעולם, ועד היום הוא הישראלי היחיד שזכה בפרס נובל לספרות. הוא גם מונצח בשטר של 50 ש”ח. (שיי ענגון שווה פוסט ניפרד……)

ואם דיברנו על כסף נחזור לביית אותו שהעלים שיי עגנון. בשנת 2001, נמכר בית שלוש תמורת 4,000,000 דולר לדניאל ובניו גיא וירון ורסנו .  (למי ששאל ירון ורסנו הוא אכן בעלה של גל גדות…) שהחזיק בו עד שנמכר שוב לאחד ממייסדי צ'קפוינט מריוס נכט תמורת 16,000,000 דולר.  
למריוס הוצע על אותו ביית 30,000,000 דולר על ידי רומן אברמוביץ, האוליגרך הרוסי שמחזיק בקבוצת צ'לסי, העסקה לא יצאה לפועל אבל נכון לרגע זה הוא קבע את מחיר הבית.
ומשפחת נכט עדיין מחזיקה בבית, אך לא מתגוררת בו… ‎
חשבתי לצרף צילום של בית יפה זה. במקום אבקש אתכם ללכת לבית פוסט זה ולהעלות צילום שלו יחד אתכם והראשון שיעלה יזכה בפרס נחמד…
בשלב זה אתם אמורים להחזיק את הראש ולהגיד משהוא כמו "30 מיליון דולר מחק שיי עגנון במחי קולמוס בעקבות אהבה נכזבת למרגלית ואוו מה עם מרגלית "
מרגלית היפה לימים נישאה למתמטיקאי ואיש משרד הביטחון, משה חבצלת היא נפטרה בגיל 80
ב 1984

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *