הייתי טייס חדש כ- 70 ש.ט. ולא ידעתי
לטוס . היום אני עדיין לומד וכשאהיה גדול אדע לטוס .
אבל אז לפני הרבה שנים , המראתי עם
אז"מ 12-S אחרי כ- 30 דקות המנוע מוריד כוח וכבה.
אני מפנה את אף המטוס לשדה אשר היה
במוחי ונרכש רק שניות מועטות לפני כן כשדה לחרום
מודיע בקשר למטוס שלידי , מכריז את שמו …. ואומר "נוחת בשטח" הוא מאשר שקבל
מ- 300 רגל אני נוחת יפה ומסודר בשדה . נחיתת אונס ראשונה בחיי אך ממש לא האחרונה !
אני מסתכל סביבי ורואה את מיכל הדלק [מפלסטיק]
"מצוץ" פנימה . אני פותח את הנשם שעל המיכל
ואוויר נשאף פנימה , המיכל "נשם לרווחה" .
נו , תגידו לעצמכם , מה ? האידיוט לא יודע שצריך הנשם להיות פתוח ?
אז לא , הנשם צריך היה להיות סגור כי יש 2 מיכלי דלק גבוהים יותר, ונשם נוסף שנקדח
במיכל ע"פ הוראות היצרן . הנשם עלה מהמיכל עד לכנף , ו – 180 מעלות כלפי מטה .
היום אני כבר יודע, שכל מה שיכול לקרות בטיסה, בכלי טייס שאני ואחרים טסים בהם,
קורה רק לי ! והיום אני יודע שאני צריך יותר פרוטקציה מאשר מזל !
אבל מה קרה לנשם ?
במהלך של כ- 170 שעות הטיסה של המטוס ,
אט , אט, התנפח פנימה , עיין אדם לא ראתה זאת .
הצינור תזמן וחיכה רק לי ! ובסופו של דבר תפסו אותי הצינור והמזל , במקרה
הזה
המזל הרע ו"תקע" אותי .
ללמדכם שלנשם יש "נשמה"
משלו !!!
יש לטפל גם בהם ורצוי כל טיסה .
ולמה כל הזמן אני חוזר ואומר כי יש לנשם
"נשמה" משלו ?
- תשננו עד שתצא לכם "הנשמה" ותיזכרו.
- למה הוא תוקף אותי זו הפעם השלישית ? ? ? גלגול "נשמות" ? ? ?
חיים רוה