טיסות נמוכות .
האם טיסות נמוכות הן מסוכנות ,
בטוחות , נעימות , חשובות  , מושכות  ומסקרנות ?

התשובה  היא כן !

 כן , לכל ההגדרות  ואולי אף יותר מההגדרות  הנקובות כאן .

כן הן מסוכנות  , אך יכולות להיעשות בבטחה . זה מאוד תלוי בסוג
כלי הטייס ומיומנות הטייס .הן נעימות , תלוי למי ולמה .
הן חשובות , אך לא תמיד ולא לכל אחד
הן מושכות ומסקרנות , אולי ?
בארץ הטיסות הנמוכות  ואני מתכוון לגבהים של אז"מים  שהן 200 רגל בנתיבים מטבעם נמוכות מידי . מגובה של 200 רגל אין הרבה אפשרויות של החלטה וכמובן שקונוס הגלישה קטן ומוגבל .

אך לא לגבהים אלו אני מכוון . 3 רגליים  או 10 רגליים , אלו הגבהים שאליהם אני מתכוון.
אלו גבהים שמסוכנים הרבה יותר .  אך לא בהכרח הם מסוכנים מאוד.
אפשר לטוס נמוך ולהוריד את רמת הסיכון . וכמו כל דבר בחיים צריך לדעת . צריך ללמוד  ,

צריך ניסיון , צריך לחשוב הרבה
קדימה . לראות הרבה קדימה את תוואי השטח , את המיקרומטראולוגיה

להבין מה חשיבות ומטרת הטיסה הנמוכה ובהתאם לכך גם לקחת את רמות הסיכון .
אין חשיבותה של הטיסה הנמוכה לצרכי הנאה , כמו חשיבותה של טיסת ריסוס , או טיסה מבצעית של טייס קרב.
לנו לטייסי האז"מים  אין חשיבות לטיסה הנמוכה  , אך מה לעשות ? השובבות מתגברת לפעמים  ואז

גם הדם עולה לראש , לוחץ לנו על המחשבה  ואנו מפסיקים לחשוב נכון .

זו הסיבה שבחרתי לכתוב על נושא זה. אם לעשות "שטויות" אז לעשות אותם נכון, עם סיכון מופחת .

אז רגע לפני שאנו עושים שטויות  , נעשה רק שטות אחת  והיא הטיסה הנמוכה .  זו שטות מספיקה לכשעצמה  , אותה אפשר לעשות בפיכחות  .
לא נרד לטיסה נמוכה לפני שנהיה בטוחים שחוט החשמל  שמחכה בסבלנות לתפוס אותנו , או החוט הדק הזה של תחום שבת שהוא "כמעט" שקוף ורוצה הוא לדוג אותנו .
רוצים לטוס נמוך ?  עושים סריקה !

לא אחת  , אלא פעמיים ! ואם רוצים גם לנחות  סורקים לפחות פעם נוספת  ואף פעמים נוספות .הטכניקה  ,  בשטח מישורי סורקים בגובה של כ- 300 רגל מחפשים עמודי חשמל  בעיקר אך גם

עצמים נוספים . אנו בודקים את כיוון הרוח ועוצמתה . כשאנו בטוחים שכל האזור נקי מעמודים [עם רזרבה ]  יורדים לגבהים של  כ- 100 רגל , מהירות נמוכה אך לא מידי נמוכה וממשיכים בסריקה בכל האזור.  סורקים מספר פעמים בשיטתיות .  זה הזמן שאפשר לרדת נמוך יותר .

כשאנו נמוכים מאוד , חשוב לטוס מהר ואל מול הרוח .
מהר, כדי שתהיה תגובת הגאים ואנרגיה מספיקה  לחמוק ממכשול .
מהר, כי בקרבת הקרקע ישנם גזירות רוח חזקות יותר היכולות לזקר אותנו בנקל, או לגרום לשקיעה מהירה.
אל מול הרוח שהמהירות הקרקעית תהיה נמוכה  ובמקרה של כשל מנוע  הנחיתה תהיה איטית יותר.
נחפש לטוס  עם כיוון התלמים במקרה של שדה חרוש ולא בניצב לתלמים  .

לא נטוס נמוך מעל תוואי קרקע מסולעים  או עם גזעי עצים מציצים , כי הרי ה"מבצעים" שלנו לא ממש ממש  חשובים יותר מחיינו ו/או רכושנו .

בטיסה באזור וואדיות . ראשית, סריקה מגבוה לעמודי חשמל .  שנית , נשגיח שיש יציאה מהוואדי והוא לא
נגמר בקיר ניצב !

דבר האופייני לוואדיות .  ובכלל למה לטוס בתוך וואדי זה סתם רע  .

טיסה נכונה באזור וואדיות  היא מעל לגובה השפה הגבוהה של הוואדי .

למה ? כי יש פעמים שחוטים חוצים
וואדיות משפה אחת לרעותה  והם לא מסומנים בכדורים אדומים .אין חובה לסמן בכדורים חציית חוטים  בין שפות הוואדיות והנחלים .
בתחילת דרכי כטייס אז"מ  ידעתי בערך כלום על טיסות בנגב ובטיסתי הראשונה בנגב , יחד עם מדריך מאחורי, טסנו בנחל פאראן  . בתחילה הנחל היה רחב ידיים אך הלך ונעשה צר יותר . טסנו מתחת לגובה השפה השמאלית אך מעל הימנית . אני הקפדתי על מהירות מתאימה ,  במגבלה המהירה יותר . טסים ונהנים . בגדה הימנית ראיתי קו חוטי חשמל  מבריק וחדש ההולך לאורך הגדה. גם ראיתי סנף ממנו היוצא ימינה  לכוון המרוחק מאיתנו . אני בוחן שוב ושוב אם לא יוצא קו לכיוון שלנו ולא היה כזה ! ?

הגובה שלנו כ- 400 רגל מעפ"ש  . עמודי החשמל  כ-200 רגל .

הרי ברור שאנו הרבה מעל גובהה חוטי החשמל , וברור כי אינם חוצים אותנו , חיפשתי מספר פעמיםקו חוצה . לא היה קו חשמל חוצה !!!!!!!!  ברור לכם , אני אומר לכם , לא היה כזה קו חשמל.

שניות לאחר מכן , במרחק של 30 מטר אני מבחין  בשמיים  מלאים חוטי חשמל  בדיוק בגובהשלי חוצים אותי בניצב ! ?  אבל מה זה שמיים מלאים בחוטים ? קצת מתחתי וקצת מעלי .
אני הרי טייס חדש [50 ש.ט.]   נותן "שלפ" [משיכה] בסטיק , חדה,
חזקה ומהירה . המטוס מרים אף למעל החוטים  ופתאום אני מבחין בעוד חוט בודד בדיוק מול האף
, נותן עוד " שלפ" קטן , חד וחזק , עובר מעל החוטים עם הגלגלים כחצי מטר מעליהם , דוחף סטיק מעט קדימה וחוזר למהירות. פה המהירות הנכונה הייתה לעזרי , שאם לא כך לא הייתי מצליח לטפס מעל החוט ה"ממזר" הזה שעמד וחיכה לנו כל כך הרבה שנים . רק לאחר המעבר של החוטים הבנתי שבעצם
אני "במקרה עוד קצת חי" . אני הרי אמור להיות  מת .
מזה מת ? מת ! כי להיחתך ע"י חוטי חשמל במטוס פתוח בגובה  400 רגל  זה מוות לא רע , אך לאלכך התכונתי בטיסה הזאת .
הדם מתחיל לתסוס בקרבי  ואני שואל את המדריך שמאחורי , "אתה ראיתה את חוטי החשמל "?
עונה לי " אוהו , אוהו  ועד איך ראיתי אותם "  חושב אני לעצמי שנייה קלה  וצועק לו בקשר בכעס,

"אידיוט אז למה לא הזהרתה " ?  ענה  " לא חיים ראיתי רק אחרי שמשכת את הסטיק" .

עוד 10 שניות עברו בדממה  ואומר לי המדריך "אני לוקח "   "טרח בום" שבירה ימינה באלימות ואני

שואל " מה אתה עושה " ?  עונה , "אני הולך לראות מהיכן קפצו לנו חוטי חשמל לאמצע השמים" .

עושים סיבוב ורואים את הקו שחצה בניצב מגדה אחת לרעותה , מנמוך בימין לגבוה בשמאל ואותו לא ראיתי . אני לא ראיתי, אך גם הוא ,המדריך לא ראה ובתחקיר בננו, הסתבר כי שננו חיפשנו קו ניצב מספר פעמים ולא ראינו אותו  .

למה לא ראינו ? ממש לא בגלל שלא הסתכלנו . החוטים היו על רקע הקרקע , דבר שמסתיר ומטמיע

אותם , משלב אותם בצבעי הקרקע. הקו התחיל מימין, שאת העמוד שלו ראינו ועד העמוד שבגדה השמאלית אותו לא ראינו, כי הוא היה הרבה מעל הגובה שלנו והוסתר ע"י הגדה .

ללמדכם , ואני למדתי וכמעט שילמתי
בחיי .

חוטי חשמל על רקע
הקרקע לפעמים לא נראים  !!!!!!!!

כבדו אותם , את חוטי החשמל ,  הם חזקים , הם סבלנים , הם מחכים לנו וגרוע מכך
, הם מצליחים לפעמים .

חיים רוה